Thunder and Lightning

The Laws of Brochos, Vol. 1

Download a PDF version here.

הושענא רבה, תשפ"ג

I wrote the following summary in 2010, and revised it on Hoshana Rabbah, 2022, in honor of the upcoming holiday of שמיני עצרת when we begin to say משיב הרוח ומוריד הגשם.

According to many opinions, the only type of lightning that requires a ברכה is one that is accompanied by thunder.  Lightning that is בא מחמת החום - “heat lightning”, does not require a ברכה since no thunder is produced, or at least none is heard.[1]  If the lightning is seen during a rainstorm, it can be assumed to be the type that requires a ברכה even though no thunder was yet heard.[2]  One does not have to see the actual streak of lightning in order to make a ברכה.  Even if one saw the sky light up as a result of the lightning, a ברכה can be recited.[3]

Based on the original תקנת חז"ל, a choice of two blessings can be made after seeing lightning or hearing thunder.[4]  However, it is the accepted custom to make the ברכה of עושה מעשה בראשית on lightning, and שכחו וגבורתו מלא עולם on thunder.[5]  One has still fulfilled their obligation if the opposite ברכה is recited.  Both ברכות are said if one began to make a ברכה immediately after the lightning, and the thunder came during or after the ברכה.  Then, a second ברכה is recited on the thunder.[6]  However, if the thunder had already come soon after the lightning, and no ברכה had yet been said on the lightning, only one ברכה is recited[7].  The preferred ברכה to make is עושה מעשה בראשית.  Making a second ברכה in this case would be a ברכה לבטלה,[8] but only if the thunder came soon enough to be able to start saying the ברכה within תוך כדי דיבור [2-3 seconds] of both the thunder and the lightning.[9]  If more time elapsed, the ברכה that is recited after the thunder does not cover the lightning, and the preferred ברכה would be שכחו וגבורתו מלא עולם.  However, in consideration of the opinions that there is no such time limit of תוך כדי דיבור,[10] another ברכה on the next lightning should not be recited if the מברך intended the ברכה to be חל on the lightning as well.  But if the מברך had דעת that it should only be חל on the thunder, it is permitted to make another ברכה on the next lightning.[11]  If one first heard thunder, the ברכה of שכחו וגבורתו מלא עולם should be said.  The next time there is lightning, the ברכה of עושה מעשה בראשית should be said.  It is also acceptable for the opposite ברכות to be made on each one, or two of the same ברכה on each one.[12]  Therefore, if you can’t remember which is the proper ברכה to make according to our custom, it is best to just pick one and say it within תוך כדי דיבור.

During the same thunderstorm, the ברכות on lightning and thunder should only be said once.  The only time a new ברכה is required during the same day, is if the sky was completely cleared from rain clouds.[13]  Then, if a new storm starts up again, new ברכות are required.  Even during the same storm, a new ברכה is required from one day to the next.[14]  This is only true if one went to bed for the night.  Then, a new ברכה can be made after daybreak.  But before daybreak, or if one stayed up the entire night, a new ברכה should not be said.[15]  Like most ברכות שבח והודאה, these ברכות may be recited while sitting.[16]  If one sees lightning or hears thunder during שמע or ברכות ק"ש, it is permitted to be מפסיק between two פרקים.  During פסוקי דזימרא, one can make these ברכות even באמצע הפרק.[17]  If one hears thunder after getting into bed, a ברכה may be recited after cleaning the hands by wiping them on the bed or a blanket, since getting up and washing would take too long.  If one had just entered a בית הכסא, a ברכה on thunder may be recited outside the ביה"כּ without cleaning the hands.[18]  If the hands are actually dirty, they must be washed before making a ברכה.[19]  Also, if a person still has a צורך to use the ביה"כ, a ברכה should not be recited - especially if it is likely that there will be more thunder later.[20]

---

[1]    מ"ב [ס' רכז ס"ק ג] בשם החיי אדם.  ודלא כשיטת הצל"ח וערוה"ש שס"ל שיכול לברך ג"כ על הברקים הבאים מחמת חום.  וע' שו"ת שבט הלוי [ח"י ס' מח] בענין זה.

[2]    ספר פסקי תשובות [ס' רכז אות ג הערה 14]

[3]    שו"ת ציץ אליעזר [חי"ב ס' כא]

[4]    תוס' ברכות דף נט. ד"ה רבא

[5]    מ"ב [ס' רכז ס"ק ה].  והטעם כ', וז"ל - "שע"י הרעם נראה גבורתו של הקב"ה יותר מבברק."

[6]    ובציור זה כתבו הפוסקים [שערי תשובה בשם ברכי יוסף, והביאו המ"ב שם] שאם בירך על הברק, וכיוון בדעתו שיפטר גם את הרעם, בדיעבד חל הברכה על הרעם, הגם שעדיין לא שמע את קול הרעם.  וא"כ, אם רוצה אדם לברך על הברק וגם על הרעם, צריך שיכוון בברכה א' שיחל רק על הברק ולא על הרעם.  אבל סתם דעת לא מהני, שהרי בקונטרס מבקשי תורה [מרחשון תשס"ז] הביא בשם הגרא"ל שטינמן שליט"א שפסק שאם בירך על הברק, ובתוך כדי דיבור של הברכה שמע רעם, שחל הברכה על הרעם אפ' לא כיוון בדעתו בשעת ברכה שיחל גם על הרעם.  וכ' עוד חידוש, שאם כיוון בדעתו בשעת ברכה בפ' שיחל על שניהם, חל ברכתו על הרעם שיבא אפ' אחר כדי דיבור, ע"ש.

[7]    מ"ב שם בשם המג"א. והטעם כ' שם דכיון דבאמת יכול לפטר שניהם בברכה אחת, למה יברך שנית. וע' בסמוך הערה 8.  וצריך לטעם זה אם היה שניהם תוך כדי דיבור.  אבל אם כבר עבר תכ"ד מזמן הברק לזמן שאמר הברכה, ודאי הוי ברכה לבטלה משום הפסק הזמן.  וכן הביאו הערוה"ש, וכ' שם שאם בירך ב' ברכות בציור זה, הברכה השנית הוא ברכה לבטלה.  וכן כ' בפסקי תשובות שם בשם ברכת הבית - [ודלא כשיטת הראב"ד שיכול לברך ב' ברכות אפ' על אחת מהם - וע' דעת תורה ס' רכז שהביא הפוסקים שכ' שיכול לסמוך על שיטות אלו לברך ב' ברכות]

[8]    ואין יכול לכוין שברכה א' יחל רק על הרעם, ואז יתחייב בברכה ב' על הברק שראה מקודם, או יברך עוד על ברק שהוא עתיד לראות. שהרי אם יש לפניו מיני פירות שיוצאים בברכה אחת ודעתו לאכל כולם, וחישב שלא לפטר אלא אחד מהם, הרי בע"כ חל על כולם. [פסקי תשובות שם הערה 27 בשם ברכת הבית]  ובאמת דין זה מח' הוא בין התבואות שור והפרי חדש.  [ע' פסקי תשובות ס' רטו אות יט]  דלפי הפרי חדש, באמת יכול לכוין שלא לפטר אלא אחת מהם.  ובציור זה, צריך לחוש לדברי התבו"ש דבע"כ כבר חל ברכתו על הברק, וא"כ אין יכול לברך עוד.  וע' לקמן הערה 11

[9]    וכ' בקונטרס מבקשי תורה, שצ"ע אם צריך דוקא שיהא ברכתו בתוך כד"ד של שניהם, או שיכול להיות רק בתכד"ד של הרעם, אפ' אם כבר עבר זמן זה משעת הברק לשעת הברכה. ודן בזה הגרא"ל שטינמן, ודימה אותו למה שיכולים עדים לחזור מעדותם בתוכד"ד. ואם יש מאה עדים,  וכולם אומרים העדות בתוכד"ד של חבירו, הראשון יכול לחזר כל זמן שלא גמר האחרון, דכיון דמישך שייכי להדדי, זה נקרא תוכד"ד לראשון, וחשיב הכל המשך אחד.

          והנה יש ציור שאפ' אם שהה אחר הברק יותר מתוך כדי דיבור, שעדיין יכול לפטר שניהם בברכה אחת.  והיינו, אם שהה רק כדי לברר שהוא ממין הברקים שחייבים לברך עליו.  דהיינו, שיש קול רעם שיבא אחריו.  ולפי זה, לא מהני לסמך על חידוש זה אם באמת אינו מסופק.  כמו ביום קר וגשום, שיכול לסמך שמסתמא הוא ממין שחייבים לברך עליו, כדלעיל.  [פסקי תשובות שם הערה 31 בשם ס' הליכות שלמה כג-כד]

[10] ע' שער הציון [ס' רכז ס"ק יז] שכ' שהוא מח' הפוסקים.  וע' שו"ת פרח שושן א-א ד"ה וכ"כ, בענין זה.

[11] ע' לעיל הערה 8 דבעלמא צריך לחוש לשיטת התבו"ש, דבע"כ כבר חל הברכה על שניהם.  מ"מ, כתבו הפוסקים דבמקום שיש ספק או פלוגתת הפוסקים אם המינים נפטרים בברכה א', לכתחילה יכול לסמך על שיטת הפר"ח.  וכאן, הרי הוא מח' הפוסקים אם חשיב הפסק הא דהמתין יותר מכדי דיבור. [כדלעיל הערה 10]  לכן, אם כיוון שיהא ברכתו חל רק על הרעם, מותר לכתחילה לברך עוד על ברק אחר.  ודוקא שהיה הפסק בין הברק הקודם לברכתו.  אבל בדליכא הפסק, אסור לעשות כן, כדלעיל בהערה 8.

[12] מ"ב שם ס"ק ה.

[13] במ"ב שם ס"ק ח משמע שצריך שיתפזרו העבים לגמרי, ולא נשאר אפ' אחד.  אבל בפסקי תשובות שם אות ז כ' שאיירי רק בענני גשם,  ואפ' נשארו שאר עננים.  וכן משמע קצת בשו"ת פעולת צדיק ג-רטו, ע"ש.

[14] וכ' הפוסקים, שאינו חשיב יום אחר לענין זה עד הבקר, דומיא דברכת התורה, שג"כּ צריך לברך רק פעם א' ביום.  ואע"פ שלעולם חשבינן תחילת היום בלילה - שו"ת ציץ אליעזר יח-עח.

[15] בקצות השלחן [ס' סו ס"ק כג] מסופק בדבר זה.  שיש לחקר בטעם הירושלמי שכ' דביום אחר צריך לברך.  אם עיקר הטעם משום דשינה הוי הפסק, וא"כ בניעור כל הלילה אין צריך לברך.  אבל כ' שיש צד שאין שינה חשיב הפסק כלל, דרק בדבר שתלוי בפעולתו של אדם, כמו סעודה או ת"ת.  משא"כּ ברקים ורעמים, לא חשיב שינה הפסק.  רק שס"ל להירושלמי, דבכל גווני אין ברכה של יום זה פוטר יום המחר.  ולפ"ז, אפ' אחר שינת קבע בלילה, והשכים קודם אור היום, אין יכול לברך.  וספק ברכות להקל, וע"ש.  וכן כ' בפי' בשו"ת אז נדברו ה-לב, וז"ל: "ולמעשה היה נראה להחמיר בספק ברכה שלא לברך אא"כ ישן וגם עלה עמוד השחר." ע"ש.  מיהו, בשו"תּ צי"א הנ"לּ סתם כצד ראשון, וצ"ע.

[16] מלבד קידוש לבנה שיש לברכו דוקא בעמידה [פמ"ג בפתיחה לאו"ח סוף הל' ברכות]  וע' פסקי תשובות ס' ריח בהערות 17-16 שנהגו גדולים וצדיקים לעמוד בכל ברכות השבח.

[17] ע' במ"ב [ס' סו ס"ק יט]

[18] וכ"ש בזמנינו דלכמה פוסקים, אין לביה"כּ שלנו דין ביה"כ.

[19] מ"ב [ס' רכז ס"ק יא]

[20] מ"ב [שם ס"ק י] - ומשמע מדבריו שם, שאם משער שלא ישמע עוד קול רעם, ויפסיד ברכתו לגמרי, שיכול לסמך על המקילים.